כך תוכלו להיות רגועים כשהמתבגר שלכם ישן אצל חבר

אמרה פולנית ידועה גורסת: "ילדים קטנים – צרות קטנות. ילדים גדולים – צרות גדולות". אחת הדאגות שנלוות לגידול הילדים, במעבר בין השלבים השונים, הוא הרגע שבו הילד המתבגר מבקש לישון אצל חבר. מתי נכון להרשות לו ובאילו תנאים:

בלהה גנזל, מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך, מלווה משפחות ומנחת קבוצות הורים לצעירים ומתבגרים, מנסה להסביר איך כדאי להתנהל עם הילד סביב הנושא: "אם התגובה הראשונית שלנו היא תחושה של חשש", אומרת גנזל, "כדאי שנשאל את עצמנו מה מטריד אותנו ואם החששות שעולים הם בגלל סיבה אמיתית, או שמדובר בזיכרונות ילדות שלנו שמציפים תחושות ורגשות לא נעימים. יש לא מעט היבטים חיוביים ברצון של הילד לצאת החוצה: עניין השינה אצל חברים קשור בצורך שלו לפתח עצמאות ולבדוק עם עצמו כמה הוא יכול להתמודד עם חששות ועם פרידה מההורים ומהמוכר. זה חלק מתהליך בריא של יצירת הפרדה בין ההורה לבין הילד שמתבגר".

בכל זאת, יש שאלות לגיטימיות לחלוטין: האם הלינה תהיה משותפת – בנים ובנות? מי המבוגר האחראי (אם יהיה בכלל)? האם מתכוונים לשתות אלכוהול או משקאות ממריצים? באיזה תכנים הם מתכננים לצפות? מעבר לכך, קיים גם חשש מפגיעה מינית כחלק מ"משחק". ברקע להבדיל – מהדהדת השאלה, מה נעשה אנחנו כשיגיע תורנו לארח?

החלק המשמעותי בתשובה טמון, כמו תמיד, בתקשורת בתוך הבית: "חשוב לדבר על הנושא ולהגדיר כללי אצבע, כמו כמה פעמים בשבוע ישנים אצל חברים, באיזה פורום ותחת איזו השגחה. להגדיר איפה יש אפשרות לגמישות ועל איזה נקודות נבחר להקפיד", מסבירה גנזל, "לילדים מועבר בדרך הזו מסר שההורים דואגים להם, לא מתוך כמיהה להצר את צעדיהם ולשלוט – אלא מתוך דאגה אמיתית לשלומם. מתבגרים רוצים מאד את תחושת החופש, את השונות מההורים, אבל לא פחות מכך הם גם רוצים לדעת שרואים אותם, שמקשיבים להם ושמתייחסים בכבוד למה שהם אומרים. שדואגים להם ואוהבים אותם".

להגדיר מראש את גבולות האירוח

חשוב לדבר על הסיכונים ולהעביר למתבגרים מידע, גם לגבי נושא השתייה וגם לגבי צפייה בתכנים. "אנחנו לא שותלים להם רעיונות בראש", מסבירה גנזל, "הרעיונות האלה כבר קיימים, לעתים במודעות ולעתים פחות, ובכל זאת, זו אחריות שלנו כהורים להגיד מפורשות מה מותר, מה אסור ומדוע. לא כהוראה מלמעלה שרק תגרום לרצות להפר אותה, אלא בשיח מכבד, ששם על השולחן את הסיכונים והתוצאות שלהם".

אם האירוח הוא אצלנו בבית, חשוב להגדיר מראש ובשיתוף עם הילד, את גבולות האירוח. כך נגלה אחריות לא רק כלפיו אלא גם כלפי האורחים, נתאם ציפיות ונמנע מצבים לא נעימים בזמן אמת – כשהחברים נמצאים במקום.

מומלץ, אם אפשר, לפתוח קבוצת ווטסאפ הורית-כיתתית, או של תנועת הנוער ולקבל החלטות כלליות וקווי יסוד שמתייחסים למה שקורה בבית המארח, בין אם ההורים נמצאים בו ובין אם לא: מתי מתכנסים, האם יש לינה משותפת, מה עושים בבית, מה מותר ומה אסור, מתי שעת הפיזור בבוקר. כך גם תוכלו למנוע טיעונים של הילד כמו "אבל לכולם מרשים".

"חשוב שיהיה ברור ומובן שאנחנו כתובת לכל נושא בכל זמן", אומרת גנזל. "לא משנה מה השעה בלילה. אם הילד שלנו מרגיש לא נוח בבית המארח, מכל סיבה שהיא, תמיד הוא יכול להתקשר לדבר איתנו או שנבוא לאסוף אותו – בכל גיל, בכל מצב ומכל מקום".