10 שעות שינה ונמנומים קצרים: הכירו את הרגלי השינה של אלברט איינשטיין

המדען הנודע אלברט איינשטיין, שם נרדף לגאונות, חולל מהפכה בהבנתנו את היקום באמצעות תיאוריית היחסות שהגה. אולם, מאחורי המשוואות פורצות הדרך, עמד (או שכב) אדם עם הרגלים מוזרים, במיוחד בכל הקשור להרגלי השינה שלו –

כמה שעות ישן איינשטיין בלילה? איזו תנוחת שינה הייתה המועדפת עליו? מה הייתה דעתו על נמנום באמצע יום העבודה? והאם התפיסות האלה שלו, מבוססות במחקרים ובמדע? לציון יום הולדתו של איינשטיין, הנה כמה מהרגלי השינה המיוחדים של אחד המוחות הגדולים בהיסטוריה:

לישון, לישון, לישון 

איינשטיין היה מודע לחשיבותה של השינה לתפקוד הקוגניטיבי של המוח. הוא טען כי הוא זקוק ל-10 שעות שינה בלילה – יותר מההמלצה המקובלת למבוגרים, אשר נבחנה באינספור מחקרים מדעיים ועומדת על 7-9 שעות בממוצע.

החיבה של איינשטיין לשינה ממושכת עולה בקנה אחד עם העובדה שעולה גם היא ממחקרים רבים, לפיה שינה ארוכה יותר במעט יכולה להועיל באופן משמעותי לתפקודים קוגניטיביים, לחיזוק הזיכרון, ליצירתיות, וליכולת גבוהה לפתרון בעיות.

במהלך השינה, המוח מתארגן מחדש, מטעין את עצמו ומנקה רעלים המצטברים בשעות הערות. תהליך זה, המכונה פעילות המערכת הגלימפטית, חיוני לשמירה על בריאות קוגניטיבית ויכול מאוד להיות שהיה אבן יסוד בהצלחות האינטלקטואליות של המדען הגאון.

הכוח שבנמנום 

איינשטיין לא הסתפק בשנת לילה ארוכה והיה גם חסיד נלהב של תנומות כוח קצרות
(POWER NAPS) במהלך היום. ישנם סיפורים (או אגדות לא מבוססות אם תרצו), המתארים טכניקה מיוחדת שאיינשטיין היה משתמש בה לנמנום במהלך היום – הוא נהג לשבת בכיסא כשהוא אוחז בכפית או בעיפרון בכף ידו, כאשר כף היד שלו נמצאת מעל קערת מתכת שהונחה על הרצפה. אם היה נרדם, הכפית או העיפרון היו נשמטים מידו לתוך הקערה והרעש היה מעיר אותו ולא מאפשר לו לשקוע בשינה עמוקה. כך איינשטיין היה נמצא במצב מעין היפנוטי שבין ערות לשינה.

יתכן שתנומות הכוח הקצרות האלה שיפרו את היכולות הקוגניטיביות של איינשטיין לפתרון בעיות וחשיבה מופשטת, ואולי אפשרו לו נקודות מבט חדשות על בעיות מדעיות מורכבות.

חלומות ויצירתיות מחשבתית 

למה שהתרחש במוחו המבריק של איינשטיין במהלך השינה יכולה הייתה בלי ספק להיות השפעה בלתי מודעת על עבודתו. אינסוף מחקרים כבר הוכיחו כי במהלך שלב ה-REM של השינה, המוח שלנו פעיל מאוד, מעבד ומסנתז מידע וחוויות משעות הערות. מצב זה עשוי לטפח קשרים ורעיונות חדשניים ולשמש תפקיד מכריע בפתרון בעיות וחשיבה יצירתית.

בנוסף, חלומות מאופיינים לעתים קרובות בחשיבה לא לינארית וקפיצות בין נושאים שונים. חשיבה מסוג זה יכולה לעזור במציאת פתרונות יצירתיים לבעיות מורכבות, מנקודת מבט חדשה. לעתים קרובות חלומות כוללים דימויים וסימבוליות שיכולים לעודד חשיבה יצירתית. זהו מקור השראה מצוין עבור אמנים, מדענים ויוצרים אחרים.

איינשטיין לא לבד 

הרגלי שינה "חריגים" מאפיינים גאונים ואנשים יצירתיים נוספים לאורך ההיסטוריה. לאונרדו דה וינצ'י, למשל, נודע בשיטת השינה הפוליפאזית שלו (שינה בחלקים), שכללה תזמון מדויק של תנומות קצרות לאורך היום. הממציא הגאון תומאס אדיסון, ראה בשינה בזבוז זמן מוחלט וניסה להסתפק בתנומות קצרות במקום בשנת לילה ארוכה.

הממציא והמהנדס הסרבי-אמריקאי, ניקולה טסלה, טען שהוא מסתדר עם שתיים-שלוש שעות שינה בלבד ללילה. הוא נהג לעבוד בלי הפסקה וטען שיש לו יכולת לשלוט ולצמצם את הצורך שלו בשינה.

כמו איינשטיין, גם וינסטון צ'רצ'יל, שהיה ראש ממשלת בריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה, נהג לפרוש לתנומות קצרות במהלך היום. הוא נהג ללכת לישון מאוחר בלילה ולקחת תנומה קצרה אחר הצהריים, במהלכה אסור היה להפריע לו. הוא טען שתנומה כזו מאפשרת לו לעבוד שעות ארוכות מאוד ברצף וביעילות גבוהה.